<h1>הרוקח סימן רכ"ו</h1>
<h2>דף כא:</h2>
נר חנוכה מצוה להניח על פתח ביתו מבחוץ ואם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לר"ה. ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו. אמר רבא וצריך נר אחרת או מדורה שישתמש לאורה. אמר רבא נר חנוכה מצוה להניחה בפתח הסמוכה לר"ה והלכתא כשמואל כדי שתהא מזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל. וצריך להניחה בתוך כ' אמה כסוכה וכמבוי. אמר רבא אסור להשתמש לאורה על כן נר שמדליקין בו יהיה ארוך כנר של חנוכה. והלכת' מדליקין מנר חנוכה לנר חנוכה אבל נר הדיוט אסור להדליק בנר חנוכה. וקיימא לן כבתה אין זקוק לה להדליק פעם שנית. וקיימא לן נר שיש לה שני פיות עולה לשני בני אדם לא כפה עליה את הכלי אפילו לאחד אינו עולה. ומצוה נר חנוכה משתשקע החמה מדליק עד אותו שיעור אי נמי לשיעורא יתן שמן שידליק ממנו אותו שיעור. ואם לא הדליק לילה אחת לא ידליק למחר או לילה האחרת מה שהיה לו להדליק אז. ולא דמי לקרית שמע ותפלה דאמרי' בריש תפלת השחר (דף כ"ד) [כ"ו] שיחזור ויקרא ויתפלל.
<h2>דף כג.</h2>
וקיימא לן מדקא מברכינן להדליק נר של חנוכה הדלקה במקומה עושה מצוה ואם הדליק חרש ושוטה וקטן לא עשה ולא כלום. אמר רבא הדליק מבפנים והוציאו מבחוץ או היה תפוס נר חנוכה בידו ועמד לא עשה ולא כלום. אמר ר' יהושע בן לוי עששית שהיתה דולקת כל השבת כולה למוצאי שבת מכבה ומניחה וחוזר ומדליקה. כל השמנים יפין לנר חנוכה ושמן זית מן המובחר. נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס ומדליקות. אמר רב ששת אכסנאי חייב בנר חנוכה ליתן חלקו ואם יש לו אשה אינו צריך דאשתו מדלקת עליו.
אמר רב יהודה המדליק נר חנוכה לילה ראשונה אומר בא"י אמ"ה אקב"ו להדליק נר חנוכה. ושעשה נסים. והרואה שלא הדליק מברך כך שעשה נסים ושהחיינו. מיכן ואילך המדליק מברך להדליק נר ושעשה נסים והרואה מברך שעשה נסים. היכן צונו שאל אביך ויגדך לא תסור מכל הדבר אשר יגידו לך.
<h2>דף כג:</h2>
נר חנוכה ונר ביתו נר ביתו קודם אם אין לו כי אם אחד נר חנוכה קודם לקידוש היום משום פרסומי ניסא. אמר רב הונא הרגיל בנר הויין ליה בנים ת"ח שנא' כי נר מצוה ותורה אור. בפסיקת' רבתי למה מדליקין נרות בחנוכה שבשעה וכו'. למה קורין את ההלל בחנוכה ולא בפורים שאין קורין אלא במפלתה של מלכות ומלכותו של אחשורוש היתה קיימת. נר חנוכה שהותיר שמן ביום ראשון מוסיף עליו ביום שני ואם הותיר ביום שני מוסיף עליו ביום ג' וכן כל הימים. אבל ביום השמיני עושה לה מדורה בפני עצמו ושורפו, למה שכיון שהוקצה למצותו אסור להשתמש ממנו. נר חנוכה ונר שבת ידליק תחלה נ"ח ואחר כך נר שבת שאם הדליק נר של שבת היה אסור להדליק נ"ח שכבר קיבל עליו את השבת, דדמי להא דאמר בעירובין בשלהי בכל מערבין שאין קידוש כוס ביום הכפורים.
<h2>דף כד.</h2>
בחנוכה צריך לברך לגמור את ההלל דאמר בערכין (דף י') א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק י"ח ימים צריך לגמור את ההלל ח' ימי סוכות וח' ימי חנוכה ויום ראשון של פסח ועצרת. ובגולה כ"א ימים. ואחר ההלל מברך יהללוך עד מלך מהולל בתשבחות. על הנסים מזכיר בתפלה במודים ובברכת המזון בנודה לך ומזכיר אף בתפלת המוספין אבל לא במגן אבות בערב שבת. כדאמר בבמה מדליקין (דף כ') [כ"ד] ואם לא הזכיר בתפלה או לא הזכיר בברכת המזון על הניסים אין מחזירין אותו. בפ' בת' דמגילה (דף ל') בחנוכה קורין פרשת נשיאים וקורין כהן לוי וישראל. ר"ח טבת שחל להיות בחול קיימא לן אין משגיחין בחנוכה תחלה אלא ר"ח עיקר וקרו תלתא כהן עד ועשירית האיפה. לוי עד עולת שבת. ישראל ובראשי חדשיכם. וישראל הרביעי קורא בפרש' חנוכה קרבן נשיא ליומו. א"ר יצחק נפחא ר"ח טבת שחל להיות בשבת מוציאין ג' ספרי תורות וקורין ו' בענינו של יום. השביעי קורא בתורה שנייה וביום השבת ובראשי חדשיכם. קדיש. ומפטיר קורא בתורה שלישית פרשת חנוכה ומפטיר בנרות זכריה רני ושמחי עד חן חן לה, ולא של ר"ח ולא שוש אשיש אם יהיה נשואין כי אם רני ושמחי. וכי מקלע בתרי שבתות שבת ראשונה מפטיר בנרות זכריה. שבת שנייה ויעש חירם. ולפיכך מקדימין דראש חדש משום דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וממאי דסליק מיניה הקורא בתורה מפטירין לפיכך מפטיר בנרות זכריה רני ושמחי ואין מפטירין השמים כסאי. פעם אחת שכח וקרא ארבעה בפרשת החדש שבא בחנוכה ואמר ר' אם לא היה הספר תורה מבחוץ לא היינו צריכין לקרות החמישי בשל חנוכה. דהא אמרינן אין משגיחין בחנוכה ופורים לקרות כל עיקר. כלומר אם לא יקרא כל עיקר אין לחוש. אחר שקרא בתורה אסור לקרות פעם שנייה אלא כהן בלבד קורא במקום לוי.
